זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום.
זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.
מדוע זולת, למה עכשיו?
מזה עשור שההתקפה הבלתי פוסקת על המחנה הפרוגרסיבי ונסיקת השחיתות והלאומנות במדינה דחפה אל הקיר את מגיני הדמוקרטיה ואילצה אותם לנקוט בעמדות מיגננה אשר לעיתים קרובות נועדו לכישלון. האיום על התשתית הדמוקרטית של החברה שלנו גבר עוד יותר אל מול קיומם של מכוני מחקר ימניים שמרנים וקיצוניים ומוסדות חינוך שנהנים מתקציבי עתק. הארגונים הפרוגרסיביים ראו את המשאבים שלהם מצטמצמים וכשלו בנסיונותיהם לעמוד בפרץ. אם לא יושם קץ למצב זה, אנו עשויים לראות מאמצים חדשים לאכוף מדיניות מפלה, לדכא ולמגר את זכויות האדם, ולצמצם עוד יותר את המרחב של החברה האזרחית.
משבר זה החריף עוד יותר בעקבות מגיפת וירוס הקורונה והשימוש שנעשה בה כמסווה לשיתוק הרשות השופטת ולפגיעה בעצמאות הכנסת והתקשורת לשם צבירת עוד כוח. משבר הקורונה העמיד את החברה הישראלית בפני אתגרים אדירים, לא רק בתחום הבריאות והכלכלה אלא גם במישור החוקתי והפוליטי. על ישראל יהיה להתמודד עם ההשפעה ארוכת הטווח של החלטות שהתקבלו על ידי ממשלת מעבר בתקופה של חוסר וודאות חסר תקדים. להחלטות קיומיות אלה נודעה השפעה עמוקה על המישור הציבורי, הדמוקרטיה וההגנה על זכויות האדם בישראל. חובתה של המדינה לנקוט בצעדים להציל חיים בעת חירום, אך הממשלה ניצלה לרעה את המצב לאכיפת אמצעים המשעים את זכויות האזרח ואת זכויות האדם ומסכנים עוד יותר את הדמוקרטיה הישראלית. קרוב לוודאי שבמשך הזמן יימצא פתרון לווירוס הקורונה, אך מנגנוני האכיפה שהוקמו במהלך המגיפה וההשלכות הדרמטיות של צעדים אלה על הדמוקרטיה והמרחב הציבורי מציבים איום ארוך טווח על חירויותינו הבסיסיות.
בכדי להבין במלואו את היקף ההפיכה השלטונית המתמשכת ולבלום את התהליכים האנטי-דמוקרטיים, עלינו לזנוח את התפיסה המיושנת כי בישראל עדיין מתקיימות שלוש זרועות שלטון מתפקדות עם כוח שווה (הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת, והרשות השופטת) ותקשורת שבאמת ממלאת את תפקידה. דעה זו חדלה לעמוד במבחן המציאות זה זמן רב, אך במיוחד לנוכח המשבר הקשה אותו אנו חווים היום.
מכון זולת יוסד על ידי זהבה גלאון, מי ששמשה כיו”ר מרצ וכחברת כנסת 16 שנים, כדי להבטיח עתיד פרוגרסיבי לישראל. הקרב על זהותה של המדינה נכנס כעת לשלב מכריע. זהו שלב חשוב מדי מכדי להשאירו בידי הפוליטיקאים, והוא מחייב את קיומה של חברה אזרחית חזקה שתוכל לקדם ולהגן על ערכים ליברליים. לפיכך, זולת שואף לבנות שותפויות עם כוחות פרו-דמוקרטיים לעיצוב מחדש של השיח הלאומי בנושא זכויות האדם והשוויון.
זולת משלב מחקר, אקטיביזם, ופעולה ישירה תחת קורת גג אחת. אנו מתמקדים בסוגיות מפתח המאיימות על עתידה הדמוקרטי של ישראל – הסתה נגד אזרחים ערבים, המשך הכיבוש ופעולות לסיפוח הגדה המערבית, ודה-לגיטימציה של החברה האזרחית. זולת ישמש כמשקל נגד להגמוניה קיצונית המסכנת את ישראל, בה השחיתות והלאומנות מאיימות על המערכת. זולת פועל לשינוי הדינמיקה על ידי הצגת סדר יום עצמאי וחיובי שיסייע לכוחות פרו-דמוקרטיים לעמוד בראש המתקפה למען עיצוב מחדש של השיח הציבורי.
ניתן לחוש כעת באנרגיה רעננה בקרב המחנה הפרוגרסיבי ודרישה לרעיונות חדשים לשם הנעתו מחדש. מתוך היותו גוף החותר לעצב מחדש את סדר היום הישראלי ולחולל שינוי אמיתי, זולת יחתור לשיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית על מנת לנהל מאבק נרחב לשינוי. קואליציות אלה יספקו תמיכה וסולידריות במאבקנו נגד גזענות וחוסר סובלנות ובעד שוויון.
זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.
תוכנית פעולה
זולת מציע חזון אסטרטגי מקיף לעשור הבא, כזה שמציב את זכויות האדם והשוויון בחזית ובמרכז על מנת לבסס את השיח הפרו-דמוקרטי ככוח המוביל בחברה הישראלית ולנטרל את הנהירה ימינה.
בהיעדר חוקה פלורליסטית כתובה ומגילת זכויות הקובעות את כללי המשחק הדמוקרטי, השוויון והמסורת הדמוקרטית חשופים להתקפה מתמדת ומקשים על הגנת זכויות האדם בישראל. היעדר חוקה שתגן על זכויותיהם הוא שאפשר את שחיקת מעמד המיעוטים ואת הדה-לגיטימציה של מקומם בחברה הישראלית.
האמונה שלנו בצורך הדחוף במגילת זכויות ובחוקה כתובה התחזקה בעקבות משבר הקורונה והשפעתו ההרסנית על זכויות האזרח. הדרך הטובה ביותר להגן על זכויות האדם היא לפעול כעת לקידום חוקה באמצעות קמפיין ציבורי ותקשורתי עוצמתי לגיוס תמיכה רחבה. זולת סבור כי קיים קשר מהותי בין קידום זכויות האדם לבין הגנה על ערכים דמוקרטיים וכי השגת יעדים אלה דורשת גישה אסטרטגית להגברת התמיכה הציבורית.
צוות זולת, המשקף את רב-גוניותה ואת חוסנה של ישראל, עובד בשיתוף פעולה הדוק עם מועצת המנהלים וועדת ההיגוי של המכון לקביעת האסטרטגיה והפעילות שלו. עדיפות ניתנת לכל קשת סוגיית הזכויות והשוויון, כולל אלה המתייחסים לאזרחי ישראל הערבים, הפלסטינים בשטחים ומיעוטים אחרים, כמו גם לעיצוב מחדש של השיח הציבורי על מנת ליצור שיח חיובי ביחס לתועלת שחברה סובלנית יותר טומנת עבור הכול.
במהלך העשור הבא, זולת יחתור לפעול כדלקמן:
סיכום
המצב העגום שהשתרר בתחילת 2020 כתוצאה ממשבר וירוס הקורונה ואלפי הקורבנות שגבה ברחבי העולם מובילה מנהיגים, חברי פרלמנט, פעילים והציבור הרחב לבחון מחדש את סדרי העדיפויות שלהם לעשור הקרוב. מדינות דמוקרטיות נאלצו להשתמש בחוקי חירום ובאמצעי ניטור שהפרו באופן בוטה את זכויות אזרחיהן. אמנם אלה היו צעדים נחוצים אל מול המשבר העולמי, ובכל זאת חיוני שכוחות פרו-דמוקרטיים יחקרו, יפקחו ויגיבו לצעדים מסוג זה כדי להבטיח שהם יהיו מוגבלים בזמן ולא יותירו נזק מתמשך ביחס שלנו לזכויות בסיסיות.
בישראל, הנגיף פגע בתקופה בה המדינה הייתה שרויה במשבר חוקתי. על כן, תגובת ממשלתנו יושמה על ידי נתניהו בראש ממשלת מעבר, לאחר שלא הצליח לקבל רוב ברור בשלוש מערכות בחירות ונשאר בשלטון הודות להסכם עם בני גנץ. לפיכך, האתגר שעומד בפנינו גדול יותר מאי פעם, כאשר על ישראל יהיה להתמודד עם מצב חירום בבריאות, בכלכלה, בחינוך וגם במשבר חוקתי.
חברה דמוקרטית ראוי לה שתהיה גאה באזרחים וארגונים, בפוליטיקאים ואנשי רוח המבקרים את פעולות הממשלה בערוצים לגיטימיים ומאתגרים את מנהיגיה להציג את המדיניות הטובה ביותר עבור עמם. מדינה שרודפת מיעוטים, משתיקה מתנגדים פוליטיים באמצעות הסתה וחקיקה, ומסכימה בקריצת עין לקיומם של גופים מפוקפקים המתנכלים למתנגדי השלטון היא מדינה שבמהרה תאבד את מה שנותר מאופייה הדמוקרטי.
כדי להילחם במגמות אלה ולהגן על זהותה של ישראל ועל ערכיה הבסיסיים ביותר, זולת ישאף לשמור על השוויון, החירות, ועל זכויות המיעוט. זולת יאפשר לכוחות המתונים בישראל לעצב מחדש את השיח באמצעות אג’נדה עצמאית וחיובית, ויבטיח כי סוגיות אשר בבסיס אופייה של חברה דמוקרטית ופלורליסטית יטופלו כראוי באמצעות גישה כוללת לקידום ערכים ליברליים ברחבי העולם.
Senior Lecturer in the Department of Sociology and Anthropology, Ben-Gurion University of the Negev. She holds a Ph.D. in Sociology from Tel Aviv University (2015), a postdoctoral fellowship at the Center for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), a postdoctoral fellowship in the Department of Sociology at Tel Aviv University (2016-2017), and a postdoctoral fellowship Ph.D. at the Humphrey Institute for Social Research, Ben-Gurion University of the Negev (2018-2020).
Dr. Maha Karbahi’s areas of interest focus on the connection between social change, family behavior, and gender inequality in societies in the process of change and specifically in Palestinian Arab society in Israel. Her research draws attention to the study of family life and employment, using a combined “ethnic lens” and “gender lens” and paying attention to the perspective of Palestinian Arab women, a group characterized by intersections between multiple marginal locations, which over the years has remained hidden from the research eye. Dr. Karkabi-Sabah’s research is published in professional journals and chapters in scientific books that are considered pioneers in family research, work, and gender equality.
Professor Emeritus in the Lieberman Chair in Labor Law, in the Faculty of Law at the Hebrew University and serves as a full professor in the College of Management’s academic track, where she also serves as chair of the graduate program and as honorary president of the Concord Center for International Law Absorption. Radai was a member of a working group of the UN Human Rights Council on discrimination against women. In addition, she is a prominent and feminist human rights activist.
Dr. Rawia Aburabia
Faculty member of Sapir Academic College’s School of Law, received her PhD from the Hebrew University of Jerusalem. Her research deals with the interface between law, gender, minorities, and human rights. Has published in leading journals on the subject of the matrimonial laws pertaining to Muslim women in Israel. Her book Under the Law, Outside Justice: Polygamy, Gendered Citizenship, and Colonialism in Israeli Law is expected to be published as part of the Gender Series of Kibbutz Meuhad Publishing House.
Dr. Aburabia has extensive experience in international human rights and public law. She has worked as a jurist for the Association for Civil Right and has been invited as a specialist to address such international forums as the United Nations and the European Parliament on the subject of indigenous communities and minority rights. She has interned with Human Rights Watch in Washington DC, and has been a member of the executive board of Amnesty International. In 2018, she was selected by the magazine Globes as one of the 40 most promising young persons in Israel under the age of 40.
Ron Kessler
With over two decades of experience in the field of digital content, Ron has participated in numerous political and social campaigns. He helped run the digital activity of senior public officials, and worked in various NGOs. Ron is a fundamentally optimistic man, who believes that Israel can be changed and so can people. Lives in Tel Aviv.